כרזה אומנות בע"מ (1991) נ' דומיקאר בע"מ

פסק דין

התובעת שכרה מן הנתבעת, העוסקת בהשכרת כלי רכב, כלי רכב. הרכב שימש את עובדה מר ארמוזה אלירן בעבודתו. הרכב הוכנס על ידי מר ארמוזה לטיפול 60,000 ק"מ.

הטיפול נעשה באופן זה: מר ארמוזה מגיע עם הרכב השכור למשרדי הנתבעת ברעננה, מקבל רכב חלופי והרכב השכור נלקח על ידי עובדי הנתבעת למוסך. עם סיום הטיפול מגיע מר ארמוזה למשרדי הנתבעת מחזיר את הרכב החלופי ומקבל את הרכב שעבר טיפול.

מיד לאחר שנעשה לרכב טיפול 60,000 ק"מ והוא הוחזר לנתבעת באמצעות מר ארמוזה, טוען מר ארמוזה כי שם לב שהרכב סוטה ימינה. הוא התקשר, לדבריו, לנתבעת ונאמר לו שאין רכב חלופי לתת לו (מדובר היה בסוף שבוע). לדבריו, נאמר לו שהוא יכול ליסוע ברכב עד יום ראשון ואז להגיע למשרדי הנתבעת לבירור סיבת הסטיה. לפי עדותו הוא נסע ברכב ממשרדי החברה ברעננה לביתו בפתח תקוה ואולי עוד נסיעה קטנה לצורך עריכת קניה וביום ראשון הסיע את הרכב למוסך וקיבל שוב רכב חלופי.

לאחר שמר ארמוזה קיבל את הרכב שמה התובעת לב שהנתבעת חייבה את כרטיס האשראי שלה בסכום של 1,970 ₪. מבירור אצל הנתבעת נאמר לתובעת שהחיוב נעשה כיון שלטענת התובעת הרכב קיבל מכה בתחתיתו והנתבעת מייחסת מכה זו לתובעת. התובעת טוענת כי המכה בתחתית, ככל שהיתה מכה כזו, לא נעשתה על ידה וככל הנראה היא התרחשה בעת הטיפול במוסך (טיפול ה- 60,000 ק"מ) לכן לא היה נכון לחייבה בסכום זה ובודאי לא לעשות שימוש בכרטיס אשראי מבלי להודיע לתובעת ומבלי לאפשר לה לברר את טענות הנתבעת לגבי המכה. התובעת תובעת איפוא את סכום החיוב שחויב כרטיסה בתוספת הפרש הצמדה והוצאות ובסה"כ 2,640 ₪.

הנתבעת טוענת כי הגביה נעשתה על פי ההסכם שבינה לבין התובעת. לטענתה סיבת הגביה נמסרה למר ארמוזה, שאיתו נעשה כל הקשר בקשר לרכב ולטיפולים בו. לדבריה, כל רכב שיוצא מהמוסך לאחר טיפול עובר נסיעת מבחן ואם התקלה היתה מתרחשת בזמן הטיפול היו מבחינים בכך בעת נסיעת המבחן.

העידו בפני נהג הרכב ארמוזה בשם התובעת ומר אופיר אברהם מנהל טכני של הנתבעת באזור השרון, בשם הנתבעת. מר ארמוזה חזר על טענתו לפיה מיד כאשר קיבל את הרכב לאחר טיפול ה- 60,000 הרגיש בסטיה ומיד התקשר לנתבעת. לדבריו, נאמר לו שאין רכב חלופי לכן הוא התבקש לחזור לאחר סוף השבוע. לפי עדותו הוא כמעט לא נסע ברכב ובודאי לא גרם לליקוי שבשלו נעשתה הסטיה.

מר אברהם חזר על האמור בכתב ההגנה. לדבריו הוא זה שעשה את נסיעת המבחן לאחר הטיפול ולא מצא ליקוי כלשהו. לדבריו, הנתבע לא החזיר את הרכב מיד אלא רק לאחר 3 ימים וסביר להניח שבמהלך אותם 3 ימים ניזוק הרכב.

לאחר עיון בעדויות הצדדים באתי למסקנה כי הצדק עם הנתבעת. עדותו של מר ארמוזה לא היתה הגיונית. לדבריו, הוא החזיר את הרכב החלופי וקיבל את הרכב נשוא התיק ולאחר נסיעה של כ- 100 מ' גילה שיש סטיה ימינה. לדבריו, הוא התקשר לנתבעת ונאמר לו שאין רכב חלופי. גירסה זו לא הגיונית שהרי לדבריו אך לפני רגעים ספורים הוא החזיר את הרכב החלופי והוחזר לו הרכב נשוא התיק, מר ארמוזה לא העיד כלל שהוא ניסה לברר כיצד אין רכב חלופי אם הוא החזיר רכב חלופי מס' דקות קודם לכן. בנסיבות אילו נראה כי הטענה לפיה הסטיה התגלתה מיד לאחר נסיעה של 100 מ' אינה נכונה. ככל הנראה הסטיה התרחשה רק לאחר מס' ימים מהטיפול ולכן לא נכונה טענת התובעת לפיה התקלה שגרמה לסטיה התרחשה בעת הטיפול במוסך. הנתבעת פעלה לפי ההסכם וגבתה את ההשתתפות העצמית שהיא זכאית לגבות מהנתבעת במקרה של נזק לרכב.

התוצאה היא איפוא שהתובעת לא הוכיחה את תביעתה, לא הוכח שהנזק אירע בעת הטיפול במוסך ומשכך הנתבעת היתה זכאית, לפי הוראות ההסכם, לגבות את ההשתתפות העצמית כפי שעשתה בפועל.

התביעה נדחית ואני מחייב את התובעת בשכ"ט הנתבעת בסך 750 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ב אייר תש"ע, 06 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: